בדיקת שיעורי המצאות ההשמנה בקרב בני 16 בכפר עראבה וסכנין והקשר עם הרגילי אכילה,פעילות גופנית ופעילות בשעות פנאי אבו יונס כותר

Transcription

1 בדיקת שיעורי המצאות ההשמנה בקרב בני 16 בכפר עראבה וסכנין והקשר עם הרגילי אכילה,פעילות גופנית ופעילות בשעות פנאי אבו יונס כותר עבודת גמר מחקרית )תזה( המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בית הספר לבריאות הציבור נובמבר, 2008

2 מ) בדיקת שיעורי המצאות ההשמנה בקרב בני 16 בכפר עראבה וסכנין והקשר עם הרגילי אכילה,פעילות גופנית ופעילות בשעות פנאי. מאת: אבו יונס כותר בהנחיית: ד" ר אבשלום סטרולוב פרופ' שי לין אוניברסיטת חיפה הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות בית הספר לבריאות הציבור נובמבר, 2008 *מאושר על ידי נחה העבודה( תאריך מאושר על ידי )יו"ר הוועדה החוגית למ"א( תאריך I

3 הכרת תודות לזכרו של אבי היקר שהיה גאה בי ועודד אותי במהלך הקריירה הלימודית והמקצועית שלי, ולאמי היקרה אני מעניקה תואר זה. לבעלי ולילדיי הנהדרים שעמדו לצדי לכל אורך הדרך וגם לאחי היקר דר' מוחמד אבו סאלח, תודה על הסבלנות,העזרה והתמיכה. כמו כן אני מודה מקרב לב המנחים דר'' אבשלום סטרולוב ולפרופ' שי לין על הלווי המקצועי. II

4 תוכן העניינים עמוד IV VII IX תקציר רשימת טבלאות רשימת תרשימים מבוא 1. סקירת ספרות 1.1. הגדרת ההשמנה ומדידתה 1.2. סוגי השמנה 1.3. אבחנת השמנה 1.4. הגדרת השמנה ומדידתה בבני נוער 1.5. מימדי התופעה וחשיבותה 1.6. הימצאות בעולם- 1.7.השמנה במדינות מזרח הים התיכון 1.8. הימצאות בעולם הערבי 1.9. הימצאות בישראל ביהודים וערבים הגורמים התורמים להשמנה מטרת המחקר וחשיבתו 2.1. חשיבות המחקר 2.2. יעד מחקר 2.3. שאלות המחקר 2.4. השערות המחקר שיטת המחקר 3.1. אוכלוסיית היעד 3.2. סוג המחקר 3.3. אוכלוסיית המחקר 3.4. קביעת גודל מדגם 3.5. רציונאל בחירת סוג המדגם 3.6. הליך המחקר 3.7. כלי המחקר 3.8. תיאור המשתנים משתנים תלויים משתנים בלתי תלויים 21 III 3.9 ניתוח הנתונים ועיבודים

5 ממצאי המחקר 4.1. טבלאות ובדיקת השערות 4.2.תרשימים דיון 7. מסקנות 8. רשימת ביבליוגרפיה 9. נספחים נספח 1: שאלון המחקר נספח 2: עקומות גדילה בנים בנות נספח 3: מכתב ויתור על סודיות מטעם ההורים נספח 4: אישור מנהל בית ספר תיכון אלבוכארי עראבה לביצוע המחקר נספח 5: אישור מנהל בית ספר תיכון סכנין לביצוע המחקר נספח : 6 אישור מנהל בית ספר תיכון אבן חלדון עראבה לביצוע המחקר IV

6 בדיקת שיעורי המצאות ההשמנה בקרב בני 16 בכפר עראבה וסכנין והקשר עם הרגילי אכילה,פעילות גופנית ופעילות בשעות פנאי אבו יונס כותר תקציר השמנת יתר מהווה בעיה בריאותית קשה בעולם המודרני. בעשורים האחרונים חלה עלייה ניכרת בתופעת ההשמנה בעולם כולו, עד כדי מגיפה בקרב מבוגרים וגם בגילאי הילדות וההתבגרות, בייחוד בארצות העולם המערבי אך גם במדינות מתפתחות. מוטורית, רגשית וחברתיות רבות. למחלה יש השלכות בריאותיות, פיזיולוגית, מלבד הגורם הגנטי, כנראה שהגורם האחראי העיקרי להתפשטות המהירה של התופעה, בעיקר אצל בני נוער הוא הגורם הסביבתי: הכוונה לסביבה הפיזית הכוללת את הבית, בית הספר, סגנון החיים, הרגילי אכילה, העדר פעילות גופנית ותרבות שעות הפנאי, שכולם הם פרי של תרבות השפע של העולם המערבי. בעיית ההשמנה מתפשטת גם בישראל, במיוחד בקרב אוכלוסיית המבוגרים וכנראה, גם בקרב בני הנוער, הערביים. ההשמנה בקרב בני נוער באוכלוסיה הערבית נמצאה גבוהה מזו של בני נוער בקרב האוכלוסייה היהודית מאותו גיל, התוצאה דומה גם בקרב אוכלוסיית המבוגרים. למרות השכיחות הגבוהה של סיבוכי ההשמנה כגון מחלת הסוכרת וכלי הדם והלב, בקרב אוכלוסיית המבוגרים הערביים אין הרבה מחקרים שבדקו את שכיחות התופעה ביחס למאפיינים התנהגותיים בקרב בני נוער באוכלוסיה הערבית. מטרת המחקר - תיכוניים לבדוק את שיעורי ההמצאות של באוכלוסיה הערבית תוך התמקדות ב קשר בין שלושת סיכון להשמנה והשמנה בקרב תלמידי הגורמים המכריעים : ופעילות גופנית ותרבות שעות פנאי לבין הימצאות בסיכון להשמנה או השמנה. השערות המחקר : 1. תלמידים שאוכלים אוכל עשיר בשומן מחוץ לבית יסבלו מעודף משקל. 2. תלמידים המרבים לשתות שתייה מתוקה יסבלו מעודף משקל. 3. תלמידים שמבלים שעות רבות מול הטלוויזיה או המחשב יסבלו מעודף משקל. 4. תלמידים שמבצעים פעילות גופנית בתדירות גבוהה יהיו במשקל תקין. 5. תלמידים ממשפחות בהן המצב הסוציו אקונומי גבוה יסבלו מעודף משקל לעומת תלמידים ממשפחות בהן המצב הסוציו אקונומי נמוך. 6. תלמידים שאוכלים בתדירות גבוהה מחוץ לבית יסבלו מעודף משקל. 7. תלמידים שאוכלים ארוחת בוקר לא יסבלו מעודף משקל. V בית ספר הרגלי אכילה

7 שיטת המחקר המדגם שבחרנו הנו מדגם משולב, שבו משולבים אפקט הנוחות ודגימת אשכולות,בקרב 336 תלמידי כיתות י ' מבתי ספר ערביים. המחקר נערך בשלושה בתי ספר תיכוניים אבן חלדון ואלבוכארי בכפאר עראבה, ובית ספר אלחכמה סכנין. במסגרת הסקר הופץ שאלון אנונימי בשפה הערבית שהורכב מ- : 28 שאלות, שבדקו את המצב הסוציו אקונומי, הרגלי אכילה, פעילות גופנית ותרבות שעות פנאי. מילוי השאלון בוצע בכיתות הלימוד בפיקוחה של החוקרת ובנוכחות המחנך ואחות בית הספר. השאלון עבר עיבוד וניתוח סטטיסטי בעזרת תוכנת ה.SPSS כמו כן, בוצעה הערכת משקל וגובה וחושב מדד אינדקס מסת הגוף )BMI(, לכל תלמיד שהשתתף בסקר ומלא את השאלון.הערכת המשקל והגובה בוצעה בחדר האחות על ידי החוקרת. תוצאות : מתוצאות המחקר עולה כשמנים. כי משקלם של 24.8% מכלל התלמידים, נטה לסיכון להשמנה או מוגדר 72.2% מהנחקרים והנחקרות התאפיינו במשקל נורמאלי. אינדקס מסת הגוף 95 עמד על 18.5% ובון 95 ומעלה עמד על 6.3%. BMI השמנה והשמנת יתר שכיחה יותר בקרב הבנים ביחס לבנות 31.2% לעומת. 20.0% בין הונים -85 הבנים שנמצאים שמנים כך שמדד ון מסת הגוף גדול מ- 95 עומד על 12.2% לעומת 2.4% בקרב הבנות. קיים הבדל בין הבנים והבנות, בקרב אוכלוסיית התלמידים, בתדירות האכילה מחוץ לבית. בעוד שכלל התלמידים )בנים ובנות( דיווחו כי 41.0% מהם אוכלים בבית עם המשפחה, באופן מסודר, כלל הבנים במחקר דיווחו כי לכל היותר 3 פעמים בשבוע בלבד, ו- 34.0% מהם אוכלים בבית באופן מסודר וכל הזמן. 45.8% מהם אוכלים בבית עם המשפחה, באופן מסודר, לכל היותר 3 פעמים בשבוע בלבד, ו- 24.4% בלבד מהם אוכלים בבית באופן מסודר וכל הזמן. לעומת זאת, כלל הבנות במחקר דיווחו כי 37.7% מהן אוכלות בבית עם המשפחה, באופן מסודר, לכל היותר 3 פעמים בשבוע בלבד, ו- 40.2% מהן אוכלות בבית באופן מסודר וכל הזמן. 42.1% מכלל התלמידים נוטלים אוכל מהיר עתיר קלוריות מסוג שניצל בתדירות גבוהה, ו- 42.6% נוטלים אוכל מהיר מסוג שווארמה בתדירות גבוהה, 41.7% אוכלים פיצה בתדירות גבוהה. כלל התלמידים במחקר, הן הבנים והן הבנות צורכים אוכל מהיר ברמת תדירות גבוהה כמו שווארמה, פיצה ושניצל )כ- 41%, 44% ו- ) 42% והבנים )44%, 38% ו- 41% בהתאמה(. 40.5% מכלל התלמידים שנוטלים אוכל מהיר מסוג נקניקיות בתדירות גבוהה משקלם נמצא בסיכון להשמנה או שהינם שמנים. 45.5% מהבנים שנוטלים אוכל מהיר מסוג נקניקיות בתדירות גבוהה נמצאים בסיכון להשמנה או שהנם שמנים לעומת 21.6% בקרב הבנות. בבדיקת צריכת המשקאות המתוקים בקרב האוכלוסייה הנחקרת נמצא כי, כ- 65.4% מהתלמידים במחקר שותים עד 10 כוסות שתייה ביום מסוגים שונים של משקאות ממותקים. כ- 6.6% שותים מעל 20 כוסות ביום. 75.8% מכלל התלמידים שותים עד שתי כוסות מיץ טבעי ביום ו 83% שותים עד שתי VI

8 כוסות חלב/שוקו ביום. במחקר זה לא נמצא קשר מובהק סטטיסטי בין צריכת משקאות ממותקים בקרב הנחקרים לבין משתנה עומס הגוף הן ב האוכלוסייה של התלמידים והן בקרב בנים ובנות. בניגוד התוצאות הראו שקיים קשר שלילי בין ממוצע כוסות שתייה של מיץ טבעי ביום לבין משתנה עומס הגוף בקרב בנים ובקרב אוכלוסייה, ככל ששותים יותר מיץ טבעי נמצאים בפחות סיכון להשמנה.תלמידים שדווחו על תדירות גבוהה בשתיית מיץ טבעי נמצאו במשקל תקין. התלמידים מרבים בישיבה מול הטלוויזיה.56.8% מכלל התלמידים צופים בטלוויזיה בין 2-6 שעות בימי הלימודים לעומת 61.3% בימי החופשה. כאשר צופים בטלוויזיה יותר זמן, במיוחד בימי חופשה, נוטים להשמין או נמצאים בסיכון להשמנה. 65.4% מכלל התלמידים מתעמלים לפחות 60 דקות ביום פעם בשבוע. 50.4% מכלל התלמידים מבצעים פעילות גופנית כי היא בריאה לגוף.ככל שמבצעים יותר פעילות ספורטיבית גדל הסיכוי למשקל תקין. הבנים משקיעים את מאמצם בפעילות גופנים כמו משחקי כדור,תרגילי התעמלות וריצה )2.55, 2.43 ו שעות בממוצע, בהתאמה(. לעומת זאת, הבנות משקיעות את מאמצן בפעילות גופנית כמו תרגילי התעמלות, ריקוד וריצה )2.39, 2.35 ו שעות בממוצע, בהתאמה(. הפעילות הגופנית הדומיננטית בקרב בנים היא משחקי כדור ובקרב בנות תרגילי התעמלות. VII

9 רשימת טבלאות כותרת הטבלה עמוד טבלה מס' 1 :שכיחות מאפייני רקע של הנחקרים טבלה מס' 2: התפלגות אינדקס המשקל ב האוכלוסייה ולפי מגדר )ים( טבלה מס' 3 :התפלגות פעמים שאוכלים עם המשפחה באופן מסודר לפי מגדר טבלה מס' 4: התפלגות אכילת ארוחת בוקר לפי מגדר בים טבלה מס' 5 : התפלגות מס' כוסות שתית מיץ טבעי ביום לפי מגדר בים טבלה מס' 6 : התפלגות מס' כוסות שתית חלב/שוקו ביום לפי מגדר בים טבלה מס' 7 : התפלגות מס' כוסות שתייה מתוקה לפי מגדר בים טבלה מס' 8 : התפלגות התעמלות לפחות 60 דקות בשבוע האחרון לפי מגדר בים טבלה מס' 9 : התפלגות שעות צפייה בטלוויזיה בימי לימודים לפי מגדר בים טבלה מס' 10 : התפלגות שעות צפייה בטלוויזיה בימי חופשה לפי מגדר בים טבלה מס' 11 :התפלגות שעות מול המחשב בימי לימוד לפי מגדר בים טבלה מס' 12 :התפלגות שעות מול מחשב בימי חופשה לפי מגדר בים טבלה מס' : 13 התפלגות ממוצעים של משתני פנאי ופעילות גופנית לפי מגדר טבלה מס' 14 : הקשר בין תדירות אכילת אוכל מהיר מסוג שניצל לבין השמנה 28 או סיכון להשמנה. טבלה מס' 15: הקשר בין תדירות אכילת אוכל מהיר מסוג נקניקיות לבין השמנה 29 או סיכון להשמנה טבלה מס' 16: הקשר בין ממוצע כוסות שתייה מסוג מיץ טבעי לבין 30 השמנה או סיכון להשמנה טבלה מס' 17 : הקשר בין הצפייה בטלוויזיה בימי חופשה לבין השמנה 32 או סיכון להשמנה טבלה VIII

10 33 34 טבלה מס' 18: הקשר בין ישיבה מול מחשב בימי לימודים לבין השמנה או סיכון להשמנה טבלה מס' 19 : הקשר בין פעילות ספורטיבית לבין השמנה או סיכון להשמנה. טבלה מס' 20 : הקשר בין השכלת אב אוכלוסייה / אם הבית לבין השמנה או סיכון להשמנה בקרב טבלה מס' 21 : הקשר בין תדירות אכילה מחוץ לבית לבין השמנה או סיכון להשמנה טבלה מס' 22 : הקשר בין אכילת ארוחת בוקר לבין השמנה או סיכון להשמנה. טבלה מס' 23 :רגרסיה רב משתנית לקשר בין המשתנים הבלתי תלויים למשתנה עומס הגוף טבלה מס' 24 : טיב התאמת המודל הלוגיסטי למדגם IX

11 רשימת תרשימים תרשים מס' 1: תדירות אכילת מזון מהיר בקרב אוכלוסייה תרשים מס' 2: תדירות אכילת מזון מהיר בקרב בנים תרשים מס' 3: תדירות אכילת מזון מהיר בקרב בנות תרשים מס' 4: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים בקרב אוכלוסייה לפי תדירות אכילת אוכל מהיר תרשים מס' 5: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים בקרב בנים לפי תדירות אכילת אוכל מהיר תרשים מס' 6: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים בקרב בנות לפי תדירות אכילה אוכל מהיר תרשים מס' 7: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי מעמד בעבודה של אב הבית תרשים מס' 8: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי מעמד בעבודה של אם הבית תרשים מס' 9: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי השכלת אב הבית תרשים מס' 10 : הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי היקף שתייה מתוקה ביום תרשים מס' 11: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי שעות צפייה בטלוויזיה בימי לימודים תרשים מס' 12: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי שעות צפייה בטלוויזיה בימי חופשה תרשים מס' 13: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי שעות מול המחשב בימי לימודים תרשים מס' 14: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי שעות מול המחשב בימי חופשה תרשים מס' 15: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי תדירות התעמלות בשבוע תרשים מס' 16: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי תדירות האכילה מחוץ לבית בשבוע תרשים מס' 17: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי אכילת ארוחת בוקר תרשים מס' 18: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי תדירות האכילה מחוץ לבית בשבוע תרשים מס' 19: הנמצאים בסיכון להשמנה ושמנים לפי אכילת ארוחת בוקר X

12 מבוא : השמנה הופכת לאחת מבעיות הבריאות הנפוצות של ימינו. יש הרואים בהשמנה את המחלה הכרונית השכיחה ביותר בילדים בעולם המערבי. בשנים האחרונות ההשמנה נמצאת במגמת עלייה בעולם, ובכלל זה בישראל, התופעה לא פוסחת גם על ילדים ובני נוער. 14% מהילדים בני 6-10 ו 17% מבני בארץ סובלים מעודף משקל. מחקרים שעקבו אחרי ילדים שמנים מצאו שהסיכוי של ילד שמן להפוך למבוגר שמן הוא יותר מ- 80%. בשני העשורים האחרונים עלה ב- 50% ם של הילדים הסובלים ממשקל עודף 1 ) משרד בריאות, ( בסקר מצב בריאות ותזונה (מב"ת) צעיר שנעשה בישראל בשנת 2004 בקרב בני 13-18, שיעור הסובלים מסיכון להשמנה ומהשמנה, גבוה יותר בקרב מתבגרים ערבים מאשר בקרב מתבגרים יהודים. עודף המשקל וההשמנה באוכלוסיה היהודית היה 15.4%, לעומת זאת באוכלוסיה הערבית ההשמנה ועודף המשקל היה 21.5% (משרד בריאות, 2004). בגלל העלייה בשכיחות תופעת השמנת היתר אצל הילדים מחלת הסוכרת מופיעה יותר ויותר גם בילדים,עפ"י מחקר בקרב האוכלוסייה הערבית, יש קשר בין השמנה והתפתחות מחלת הסוכרת בגיל צעיר. מהמחקר עולה כי ל -70% מהאוכלוסייה הערבית שסובלים מהשמנת יתר, יש תסמונת מיטאפולית המובילה לסוכרת ) 2005 Najami, ( Abdul-Ghanial,Kher, Abbas &. ההשמנה נפוצה בכל השכבות הסוציו אקונומיות, להורים יש השפעה מכרעת על התפתחות ההשמנה אצל הילדים מאחר שהם מהווים קודם כל מודל לחיקוי של התנהגות והרגלים, וביניהם הרגלי אכילה ותרבות אכילה. כמו-כן ההורים הם האחראיים על סוגי המזונות שיימצאו בבית, הגשת המזון, החשיפה למזון וכו', והם אף קובעים במידה רבה את ההתייחסות למזון ואת המקום שהוא תופס בחיי היומיום. קירבתם של ההורים לילדים, במיוחד בגילאים הצעירים, הופכת אותם למודל העיקרי לחיקוי. הנתונים מראים ש- 60%-80% מהילדים להורים שמנים יהפכו למבוגרים שמנים, וההשפעה מתגברת כאשר שני ההורים הם בעלי עודף משקל. השמנת יתר כרוכה בסיכונים רבים. אצל ילדים הלוקים בה יש שכיחות גבוהה יותר של לחץ דם,רמות גבוהות של שומנים וכולסטרול, וכן יש עדויות לכך שעודף המשקל בגיל ההתבגרות קשור בשכיחות גבוהה של ירידה בתוחלת החיים,מחלות לב וכלי דם, סוכרת, טרשת עורקים,אבני כיס המרה, דלקת עצמות ומפרקים, דום נשימה בשינה, וכן תחלואה פסיכו סוציאלית.ילדים עם עודף משקל סובלים מדימוי גוף נמוך ומהפרעות בריאותיות (נמטת, וולך, & אליקים, ( Dietz :. לעודף משקל אצל ילדים יש גורמים גנטיים, מטבוליים, נירו-כימיים וסביבתיים, ובין הגורמים הסביבתיים סגנון חיים הכרוך בפעילות גופנית מופחתת לעומת העבר : בנוסף על היות הילדים פחות בתנועה הם מבלים שעות רבות יותר מאשר בעבר בצפייה בטלוויזיה ומול המחשב, ובשל כך הם גם נחשפים לפרסומות הקשורות במזון, בייחוד מזון עתיר שומנים, והם צורכים סוג זה של מזון בכמויות גדולות יותר מאשר בעבר (נמט ועמיתיו, 1999). למרות שכיחותה הגבוהה וחשיבותה הרבה של הבעיה בקרב מבוגרים ובני נוער ערביים בישראל, אין הרבה מחקרים שבוצעו בתחום הזה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבל תמונת מצב אפידמיולוגית על שיעורי הימצאות ההשמנה בקרב תלמידי בתי ספר תיכון בני 16 בעיר סכנין ועראבה,ולבחון את הקשר בין הגורמים ההתנהגותיים, הרגילי אכילה ופעילות גופנית לבין הימצאות עודף משקל והשמנה. יתרון של מחקר זה שהחוקרת מדדה ושקלה את הנבדקים בעצמה ולא לפי דיווח עצמי, תוצאות המחקר עוזרות לזהות קבוצות שעלולות להיות בסיכון יתר להשמנה,וכתוצאה מכך,בטווח הארוך, גם בסיכון לתחלואה כרונית. תוצאות המחקר הזה יוסיפו לידע הקיים בנושא ויתרמו לטיפול בבעיה זו. מסקנות המחקר יכולות לשמש בסים לבניית תכנית

13 התערבות מתאימה לקידום בריאות התלמידים בטווח הקרוב ולצמצם שכיחות וסיבוכי התופעה בגיל מבוגר בטווח הרחוק על ידי מוסדות וארגונים שונים במדינה. 2

14 1. סקירת ספרות 1.1. הגדרת ההשמנה ומדידתה השמנה היא תופעה המתאפיינת בתוספת רקמת שומן בגוף ביחס לגיל ומין עקב פער בין צריכת האנרגיה של האדם לבין צורכי האנרגיה (או הוצאת האנרגיה ( שלו שהם נמוכים יותר כאשר עודף האנרגיה מצטבר בגוף בצורת שומן. מאחר שאצל רוב בני האדם המשקל העודף נגרם על-ידי עודף שומן, מתייחסים בדרך כלל לכל מצב של משקל עודף כאל השמנה. אצל האדם הבעיה יכולה להופיע בכל גיל אצל גברים ונשים כאחד. בהשמנה אפשר להבחין בדרך כלל באמצעות מראה עיניים, אך כדי לקבל מדד השמנה כמותי רצוי לחשב בשיטה כלשהי את מידת ההשמנה, וחשוב עוד לדעת את היחס בין מסת השומן לבין מסת הגוף הרזה (זילבר- רוזנברג, (1996. מדד טוב להשמנה צריך לשקף את שיעור רקמת השומן בגוף, להיות פשוט לשימוש, וכן לאפשר ניבוי תחלואה ותמותה הקשורים להשמנה ) 1998 Robinson, ( Dietz &. 1.2.סוגי השמנה : מקובל לסווג את פיזור השומן בגוף לשני סוגים עיקריים: 1) "השמנת תפוח" השמנה אנדרואידית, באזור האגן ובפלג גוף עליון. 2) "השמנת אגס"- השמנה גינקו אידית, באזור האגן ופלג גוף תחתון. במבוגרים נמצא שהשמנה באזור הבטן היא זו שמגבירה הסיכון לעמידות לאינסולין, היפרליפדמיה, יתר-לחץ-דם ומחלות לב כלליות. למרות מיעוט מחקרים אצל ילדים נמצא קשר ישיר בין השמנה מרכזית ורמות אינסולין (נמט ועמיתיו,. ( אבחנת השמנה: האבחנה הטובה ביותר של השמנה צריכה להתבסס על הדגמה ישירה של כמות השומן בגוף, דבר שאינו בר-ביצוע על בסיס יום-יומי. משקל גוף ועקומות משקל לגובה הם המדדים הקלים ביותר, אך הם אינם יכולים להבדיל בין משקל-יתר עקב מסת שריר גדולה (אתלטים) לבין מסת שומן,והם מותאמים לאוכלוסיות מסוימות בלבד.ישנן שיטות רבות למדידה כמותית של ההשמנה ; מהן פשוטות וזולות שאינן מספקות מדד מדויק על היחס בין מסת השומן למסת הגוף, ומהן מורכבות ויקרות שאפשר לבצען רק במסגרת מעבדות מחקר ומהן :א. מדידת צפיפות הגוף Density) ) - השומן בגוף בשיטת צפיפות הגוף. היא מבוססת על דגם דו-רכיבי של הגוף - מסת- שומן ומסה-שאינה-שומן שאינו מתאים לילדים, וזאת מכיוון שהיחסים בין רכיבי המסה שאינה-שומן שונה לעומת מבוגרים.יתרונה של השיטה הוא הדיוק הגבוה שניתן להגיע אליו. כמו כן למרות העלות הגבוהה של הציוד הוא עדיין זול יותר מזה הנדרש בשיטות מעבדה אחרות (2003 (Bray,.ב. בליעת קרני רנטגן רב. X, זו קיים שימוש באנרגיית קרני -בשיטה Dual-energy X-ray absorptiometry( DXA ) העוברות דרך רקמות הגוף. השיטה ידועה יותר בהקשרה למדידת צפיפות העצם, ובעזרתה ניתן למדוד רקמות שונות: מינרלים (עצם), שומן ומסה-שאינה-שומן-ואינה-מינרלים. הנבדק שוכב ללא תזוזה בזמן שקרני X (בשתי רמות שונות) מוקרנות דרך חתכי רוחב של הגוף. יתרונה העיקרי של השיטה הוא האפשרות למדוד שני רכיבים של הגוף באופן בלתי תלוי: מינרלים ושומן. כמו כן המדידה מדויקת רגישה וקלה לשימוש גם בקרב אנשים שמנים עד 150 ק"ג. שיטות אלו יקרות ואינן נמצאות בשימוש (Bray, 2003) ג. עובי קפלי העור: נמצא שעובי קפל העור, בעיקר מתחת לעצם השכם בגב, מצוי ביחס ישר לכמות השומן התת-עורי, אולם מדד זה משמש בעיקר למטרות מחקר של המיומנות הכרוכה במדידה. 3

15 ד. היקף המותניים : מהווה אף הוא מדד לגורמי הסיכון להשמנת יתר ולסיכון ללקות במחלות לב. היקף המותניים מהווה מדד פשוט להערכת השומן הבטני.ההשמנה התוך-בטנית היא הצטברות של תאי שומן החבויים עמוק בתוך חלל הבטן. הצטברות זו הינה אחד הגורמים החשובים ביותר התורמים לסיכון של התפתחות מחלות לב ומחלות מטבוליות, כגון רמות כולסטרול לא תקינות, רמות טריגליצרידים גבוהות ועמידות לאינסולין (אי יכולתו של הגוף להיענות לגירוי של האינסולין המיוצר בגוף ולנצל אותו), דבר העלול לגרום סוכרת, התקף לב, שבץ או מחלות לב וכלי דם אחרות. מדד היקף המותניים נמדד בקו הרוחב המצוי באמצע המרחק שבין הצלע התחתונה לעצמות האגן כאשר הערכים המומלצים לגבר הם עד 95 ס"מ ולנשים עד 88 ס"מ. היקף מותניים של מעל 102 ס"מ בגברים ומעל 88 ס"מ בנשים מעלה את הסיכון למרבית המחלות התלויות במשקל. בניגוד ל BMI- קיים קשר ישיר בין היקף המותן לכמות השומן הבטני העמוק ולפיכך מהווה מדד זה כלי טוב יותר להערכת הסיכון לתחלואת לב וכלי דם. מחקרים מצביעים על שני סוגי קשרים: 1.יש קשר הדוק יותר בין היקף המותניים ומחלות לב מאשר מדד ה- BMI. 2.קיים קשר בין עמידות לאינסולין (סכרת סמויה) לבין היקף מותניים (2003 (Bray,. ה. אינדקס מסת הגוף ) index (BMI= body mass - זהו המדד המקובל כיעיל ביותר להערכת מצב המשקל לכל האוכלוסייה, הוא מאפשר להעריך בצורה גסה את המשקל הרצוי של אדם ממוצע בהסתמך על גובהו ביחס למשקלו. למדד זה נמצא יתרונות מהימנים. הוא ניתן למדידה בצורה פשוטה, נמצא כעומד בהתאמה טובה הן עם כמות רקמת השומן בגוף, והן עם הסיכון לתחלואה ולתמותה מסיבוכים של השמנת יתר כמו יתר לחץ דם ורמת שומנים גבוה בדם. במחקרים אפידמיולוגים מדד ה- BMI בדרך כלל נלקח בחשבון לבדו לשם הגדרת מידת השומן. לחישוב ה- BMI לוקחים את משקל האדם בקילוגרמים ומחלקים אותו בגובהו במטרים בריבוע BMI) kg = 2.( m / 1.4. מדידת השמנה בבני נוער- שתי ועדות מומחים שמונו בארה"ב המליצו על השימוש ב- BMI כמדד להשמנה גם בילדים. השמנת יתר מוגדרת באופן סטטיסטי אחרי חישוב ה- BMI מציבים את תוצאות החישוב בעקומות גדילה של ה- BMI (עקומת גדילה שמהווה כלי לניטור התפתחות הילדים. העקומות מתארות את התפלגות המשקל, אורך וגובה. זהו מדד מסת גוף באוכלוסיית ילדים ובני נוער בגילאים 0-20 שנה). ההתפלגות מבוטאת באמצעות קווי ונים. ועדת המומחים האחרונה בארה"ב קבעה כי ילדים עם BMI מעל ון 95 לגילם יוגדרו כשמנים, וילדים עם BMI בין ון 85 לון 95 לגיל יוגדרו כנמצאים בסיכון להשמנה. בנוסף המליצה הועדה להתייחס לעלייה של 3-4 יחידות BMI במשך שנה אחת כאל שינוי המשקף עלייה מהירה בכמות השומן בגוף ומצריך התייחסות ומעקב ) 1998 Dietz, ( Barlow &. לאחרונה נעשה ניסיון להגדיר את הונים המתארים עודף משקל והשמנה בילדים כונים אשר יובילו ל- BMI של 25 ו- 30 בהתאמה בגיל 18. יתרונה של הגדרה זו הוא בכך שהיא מאפשרת לקשר את הגדרת ההשמנה בילדים לזו המקובלת במבוגרים יתרון זה מאפשר לדעת מהו ון ה- BMI בילדים שמעליו הם נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בעתיד, כאשר יהיו מבוגרים ) Bellizzi, Cole,. ( Flegal & Dietz, 2000: Dietz & Robinson,

16 רמות השומן לפי ה- BMI הן: BMI קטן מון 5 מייצג תת-משקל..( KIRK &Scott &Daniels,2005 ) BMI בין 5 ל- 85 נחשב למשקל תקין. BMI בין 85 ל- 95 נחשב לסיכון להשמנה. BMI גדול מ- 95 נחשב לעודף משקל להשמנה 1.5. מימדי התופעה וחשיבותה 1.6. הימצאות בעולם השמנה בקרב ילדים ובני נוער נחשבת למגפה באזורים מסוימים בעולם ונתונה בעליה מתמדת גם באזורים אחרים. על פי הערכות, יש בעולם כיום כ- 18 מיליון ילדים צעירים מגיל חמש שסובלים מעודף משקל. קיימת סבירות גבוהה שילדים שמנים יהיו מבוגרים שמנים, ויש סבירות גבוהה שיסבלו בעתיד מהשמנת יתר. כ- 75% מבני הנוער שהיו שמנים בגיל 12 יהיו גם מבוגרים שמנים (נמט ועמיתיו, 1999). בסדרת סקרים ארציים (NHANES) National Health And Nutrition Examination Survey שנערכו בארצות הברית ב- 40 השנים שחלפו ונשענים על דיווח עצמי, נמצא ששכיחות ההשמנה בילדים ובני נוער עלתה בצורה מובהקת. בסקר שנערך בשנים נמצא כי שכיחות ההשמנה הייתה 10.9%,וכי שכיחות עודף המשקל הייתה 22%, לפי ונים 95 ו- 85 בהתאמה. שכיחות זו גבוהה ב- 6%-7% מזו שנמצאה בסקר הראשון משנות ה- 60. הממצאים היו דומים הן בילדים בני 6-11 שנים והן במתבגרים בני מחקרים נוספים שהתבצעו בארצות הברית בשנים הצביעו על המשך מגמת העלייה בשכיחות ההשמנה בקרב הילדים. שכיחות ההשמנה לפי ון 95 הגיעה ל- 15.5% ושכיחות הסיכון להשמנה,לפי ון, 85 הגיעה ל- 30.4% בהתאם למין ולקבוצת הגיל. בקבוצות אתניות ספי ציפיות (היספנים,מקסיקנים, ושחורים ( השכיחות של השמנה וסיכון להשמנה נמצאו גבוהות אף יותר ) Ogden,Flegal, Carroll &Johnson,2002; Strauss&Pollack, 2001 ) בסקר האחרון שנערך בארה"ב בשנים 1999 עד 2002 נמצא כי שכיחות ההשמנה בקרב המבוגרים והשמנת היתר בקרב בני נוער המשיכה לעלות/ בקרב בני שכיחות ההשמנה הייתה, 31.1% וכי שכיחות עודף המשקל בקרב בני 6-11 הייתה 15.8 %,פי שניים משיעורם בשנת בקרב הנעורים בני הייתה שכיחות ההשמנה %16.1,והעלייה בהשמנת יתר בקרב בני נוער עלתה פי שלוש לעומת השנים (Hedley et al., 2004) בסקר שנעשה באוסטרליה בקרב תלמידי בית ספר בני 7-12 בין השנים 1985 ל- 1997, דווח על עלייה של 1.03 ו יחידות ב-.BMI כאשר הושוו ערכי ה- BMI בכל ון, נמצא כי עיקר העלייה התרחשה בוני ה- BMI הגבוהים, כלומר בקרב בעלי המשקל הגבוה (בבנים ובנות, בהתאמה) ) Lazarus, Wake,. ( Hesketh & Waters, 2000 בסקר שנערך בבריטניה בשנת 1996 בקרב בני 6-15 שהשווה את ה- BMI של ילדים בגיל

17 לערכי ייחוס של BMI מסקרים קודמים, נמצא כי שכיחות ההשמנה (לפי ון (95 הייתה 10% בגיל 6 ועלתה עד 17% בגיל 15. שכיחות עודף המשקל (לפי ון 85) הייתה 22% בגיל 6 ועלתה עם הגיל עד 31% בגיל ) Dorosty, ( Reilly &. בסקר שנערך בשנת 2002 בקרב בני 2-15 בבריטניה, הצביעו על המשך מגמת העלייה בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים. עלייה של 5.5% בקרב בנים, ואילו 7.2% בקרב בנות,. עוד הם הצביעו כי 22% מהבנים ו 28% מהבנות סבלו מעודף משקל. בבריטניה ההשמנה בקרב אוכלוסיות בעלות מעמד סוציואיקונומי נמוך הוא גבוה יחסית במיוחד בקרב אוכלוסיות מדרום אסיה, סקוטלנד ווילס. : ההשמנה הופכת להיות מגיפה עולמית..(Rennie & Jebb, 2005) 1.7. ההשמנה במדינות מזרח הים התיכון התיכון שכיחות ההשמנה הגיעה למימדים מאוד מדאיגים. שכיחות עודף המשקל היא במדינות אגן הים 9% וההשמנה היא 3% בקרב ילדים לפני גיל בית הספר. קיים 25% עודף משקל ו 2% השמנה בקרב תלמידי בית הספר. יש עלייה משמעותית בקרב מתבגרים ובני נוער. 45% מהם עם עודף משקל ו 15% בשכיחות ההשמנה במדינות אגן הים התיכון נובע מגורמים שונים כמו סוציודימוגרפיים וחוסר פעילות גופנית 1.8. הימצאות בעולם הערבי העלייה בשכיחות ההשמנה בקרב ילדים במדינות ערב. בסקר שנעשה באיחוד האימריות מהם עם השמנה. עלייה : שינויים בהרגלי תזונה, גורמים. ( Musaiger, 2004 ) אינה מוגבלת לעולם המערבי. מגמה דומה קיימת בארצות שונות emirates) (united Arab בקרב בני 4-18 ההשמנה והשוואתה למדינות אחרות, השתמשו במדד ה- BMI בקרב בני שילדי להשמנה הוא BMI <25 Kg/ m 18 להערכת ההשמנה בקרב לבדיקת שכיחות ילדים ובני נוער. נחשב לעודף משקל BMI 30> Kg/ m נחשב להשמנת יתר. התוצאות הראו איחוד ה אימאראת נמצאים בסיכון גבוה להשמנת יתר בקרב בני % יותר בהשוואה לתוצאות עולמיות וב מאיחוד הא מראת הסיכוי 1.9% בקרב בני 18 התוצאות דומות בהתאם בקרב הבנות. השמנה הייתה גבוהה פי 2.3 בבני 14 בהשוואה לתוצאות העולמיות וגבוהה פי 3.6 בבני 18 בהשוואה לתוצאות עולמיות. השכיחות של השמנת יתר בבני נוער משני המינים באימאראת גבוה פי מהתוצאות העולמיות ) 2004 Ghafoor,.(AI-hadad, Little, & Abdul בסקר שנעשה בלבנו ן בשנים בקרב בני Kg/ m, השכיחות של השמנה והשמנת יתר ) 25> (BMI הייתה גבוהה אצל הבנים ביחס לבנות 22.5% בבנים לעומת 16.1% בבנות, במיוחד בקרב ילדים מעל 10 שנים Sibai, Hwalla. שכיחות זו גבוהה ב- 6%-7% מזו שנמצאה בסקר הראשון משנות ה- 60.(,Adra, & Rahal 2003 ) במחקר חתך שנערך בכווית, Kuwaiti,בשנים נבדקו ילדי בתי ספר בגילאים ) 6-13 מתוכם 1256 בנים ו 1144 בנות ), והודגמו בצורה רנדומאלית. אצל 25.6% מן הבנים נמצא BMI מעל ון,90 ובקרב הבנות 26.5% נמצא BMI מעל ון ) al.,.( Moussa et 1.9. הימצאות בישראל ביהודים וערבים הילדים בישראל שהשתתפו בו נחשבים מהשמנים בעולם, במחקר חתך שנעשה בשנים בקרב בני מדינות אירופיות,ישראל וארצות הברית. השוו בין משקלי יתר של ילדים הנמצאים מעל לון ה- 95 במשקל ומעל לון ה- 85 לאינדקס מסת הגוף. 6

18 בהשוואה למדינות מפותחות ישראל מדורגת במקום השלישי אחרי ארצות הברית ויוון הבנות. הישראליות מדורגות במקום הרביעי, 6.2% מכלל הבנות בישראל סובלות מעודף משקל, ואילו 6.8% מן הבנים הישראליים הסובלים מעודף זה מדורגים במקום השלישי 6.8%. (2004,.(Lissau בחברה הישראלית יש הבדל בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בשיעור שכיחות ההשמנה במגזר הערבי יש עודף משקל והשמנה רבים יותר בילדים מאשר באוכלוסייה היהודית. בקרב מתבגרים ערבים שיעור הסובלים מסיכון להשמנה ומהשמנה, גבוה יותר מאשר בקרב מתבגרים היהודים. שיעור המתבגרים הערבים הסובלים מסיכון להשמנה ומהשמנה גבוה באופן מהותי מהצפוי (21.5% לעומת 16%). שיעור היהודים הסובלים מסיכון להשמנה ומהשמנה,נמוך מהצפוי (15.4% לעומת (16% (משרד בריאות, 2004 (. גם להיבטים חברתיים-כלכליים יש השפעה ניכרת על הימצאות ההשמנה בקרב ילדים. בסקר שנעשה על ידי ה-. (NHANES) National Health And Nutrition Examination Survey ומטרתו הייתה לבדוק את השפעת המוצא, המין, והמצב הסוציו אקונומי על שכיחות ההשמנה,נלקח מדגם של בנות ובנים בני. 7-8 למוצא ומין לא היו השפעה נכרת, אולם למצב סוציו אקונומי נמוך הייתה השפעה משמעותית. בעוד שלילדים עם מצב סוציו אקונומי נמוך הייתה עלייה בשכיחות ההשמנה ו ההשמנה אצלם עלה מ %31 ל 40% לעומת ילדים שיש להם מצב סוציו אקונומי גבוה אשר אצלם ההשמנה לא עלה. בישראל, כמו במדינות המפותחות, שיעור ההשמנה גבוה יותר בשכבות העניות, ובעיקר בקרב הנשים. ממחקר שנעשה בישראל בשנת 1998 בקרב נשים יהודיות וערביות עולה שיש קשר בין מעמד סוציו- אקונומי נמוך, קומה נמוכה בילדות והשמנת יתר בבגרות. נוסף על כך שיעורי השמנת יתר גבוהים יותר בקרב נשים ערביות, בעיקר בקרב בנות ) Berry,2004.( Kaluski, לסיכום, מכל הסקרים העולמיים שנעשו על השמנה בקרב בני נוער, נראה שתופעת ההשמנה בגיל צעיר לא נעצרת,אלא הולכת וגוברת בכל העולם המערבי וגם בישראל. כמו כן נראה שלהשמנה יש השלכות נפשיות ובריאותיות על חיי הילדים שסובלים ממנה. השמנה מהווה גורם סיכון להשמנה בגיל מבוגר ולתחלואה הכרוכה בה. מכאן,מניעת השמנה בילדים ומתבגרים והטיפול בהם הם יעדים חשובים,ובוודאי, טיפול ומניעה הם בעלי חשיבות מכרעת לבריאות הציבור הגורמים התורמים להשמנה שנים רבות התייחסו להשמנה כבעיה נפשית - התנהגותית יותר מאשר כבעיה גופנית-פיזיולוגית, והשמנים נחשבו ל"זללנים שאינם מסוגלים לכבוש את יצרם". בעקבות המחקרים הרבים שנערכו בשנים האחרונות על גורמי ההשמנה, ובכלל זה על בקרת ניצול האנרגיה בגוף, השתנתה גישה זו. טרם נמצא הסבר מלא להשמנה, אך ברור,מעל לכל ספק, כי תופעה זו נובעת מחוסר איזון בין צריכת האנרגיה לצורכי האנרגיה (הוצאות האנרגיה). גם הנתונים הפיזיולוגיים האישיים עשויים להשפיע על הנטייה להשמנה. השמנה תלויה בגורמים רבים, תורשתיים, הפרעות מטבוליות, הרגלי אכילה ופעילות גופנית לקויה, השפעות חברתיות והשפעות פסיכולוגיות (זילבר- רוזנברג, 1996). גורמים תורשתיים )גנטיים ) - מחקרים שנעשו באוכלוסיות וביחידים מלמדים שלתורשה יש חלק חשוב בנטייה להשמנה.כידוע, לבני אדם המשתייכים לאותו גזע אנושי יש מרכיבים תורשתיים משותפים רבים יותר מאשר לבני אדם המשתייכים לגזעים שונים. לגזעים כדוגמת האפריקנים והאינדיאנים בארצות הברית יש נטייה רבה יותר להשמנה מאשר לגזעים אחרים כדוגמת האירופיים. בין הגורמים התורשתיים המשפיעים על ההשמנה נכללים גם המין והגיל ; גוף האישה, כאמור, נוטה לאגור שומן יותר מהגבר, ונטייה זו גוברת עם הגיל אצל גברים ונשים כאחד (זילבר- רוזנברג, 1996). 7

19 מחקרים במחלות תורשתיות גילו שההשמנה קשורה לחלק מהמחלות האלה, והיא אחד הביטויים המשניים של המחלה. כמו כן המסקנה שניתן להבין ממחקריהם של ) 2003 Bouchard, ( Loos & מצביעה על כך שהגן הפגוע שגורם למחלה, אינו ידוע. העמקה בהבנת המחלות התורשתיות הנדירות שאנו עוסקים בהן, אינה תורמת בהבנת סיבות תופעת ההשמנה באוכלוסיה הכללית. על פי מחקרים אפידמיולוגים העוסקים בהשוואת נבדקים עם דרגות שונות של קרבה גנטית ביניהם : תאומים, ילדים מאומצים ומשפחות, מידת התורשתיות (מדד המבטא באיזו מידה השונות באוכלוסיה של תכונה מסוימת, כגון ה-,BMI מוסברת עלידי העברה גנטית) שנמצאה במחקרים השונים נעה בין ערכים נמוכים כ- 5% לגבוהים כ- 90%. במחקרים בהם נבדקה השמנה בתאומים מונוזיגוטים (זהים) לעומת דיזוגוטים (שאינם זהים) ובמחקרים שהשוו תאומים מונוזיגוטים שגדלו בנפרד,נמצאה תורשתיות גבוהה, סביב 90%. במחקרים שהשוו את ההתאמה במידת ההשמנה בין ילדים מאומצים להוריהם הביולוגים להתאמה שביניהם להורים המאמצים, נמצאו שיעורי התורשתיות הנמוכים ביותר, כ- 30% ומטה. במחקרי משפחות אשר בהם נבדקה מידת ההתאמה בהשמנה בקרב בני אותה משפחה, הסיכון היחסי להשמנה כאשר קיימת השמנה אצל אחד מבני המשפחה גבוה פי 2 עד 8 בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית ) 2003 Bouchard, ). Loss & גורמים נפשיים - יש הנוטים לאכילת יתר ולהשמנה כשהם נתונים במתח נפשי,בדיכאון או במצבי עקה אחרים.יש הנוטים לכך אפילו כאשר הם נאלצים להתמודד עם קשיי היום יום הפשוטים. נטייה זו גוררת עליה במשקל, יותר מהמצופה לפי גיל. נטייה זו יכולה להיות תורשתית והיא תלויה באופיו של האדם, אך אין ספק שהיא מושפעת גם מנסיבות סביבתיות (זילבר- רוזנברג, 1996). גורמים הורמונאליים - שינוי ביצורם של הורמונים אחדים המתלווה לעתים למחלות מסוימות, גורם להשמנה. דוגמאות מוכרות הן מינוני הפרשות הורמון האינסולין בגוף האדם. האינסולין הוא הורמון אנבולי השומר על רקמת השומן בגוף ואינו מאפשר את ניצול השומן כאנרגיה. לפיכך רמה גבוהה של אינסולין בדם מקשה על ירידה במשקל. הגדלת כמות השומן ושינוי אופן פיזורו בגוף יכולים להיגרם עקב הפרשה מוגברת של ההורמון הסטרואיד קורטזול עקב חוסר בתירוקסין המופרש על-ידי בלוטת התריס וכן בגלל חוסר בהורמוני המין או בהורמון הגדילה. בכל המקרים הללו ההשמנה אינה קשה (זילבר- רוזנברג, 1996). גורמים התנהגותיים הרגלי אכילה ופעילות גופנית הרגלי תזונה ואכילה נרכשים בתקופת הילדות והנערות ומושפעים מתנאים כלכליים, חברתיים, סביבתיים ועוד. דפוסי תזונה והרגלי אכילה נכונים תורמים לבריאות הפיזית והנפשית של המתבגר בהווה ומסייעים למניעת השמנה ובעקבותיה תחלואה כרונית ואף תמותה בתקופות הבגרות ) הראל, ) הרגלי אכילה ופעילות גופנית הם בעלי תפקיד מרכזי ומכריע בהיווצרות ההשמנה. מחקרים רבים העוסקים בהשמנה מתמקדים בניסיון להבין אותן ולהשפיע עליהן, אולם השמנת יתר אצל ילדים היא גם עניין גנטי. אם ההורים שמנים, קיימת הסתברות גבוהה שגם ילדיהם יסבלו מעודף משקל. אצל ילד ששני הוריו שמנים, קיים סיכוי קרוב ל- 80 שהוא יישאר שמן גם בבגרותו, ועדיין יש להרגלי התזונה של הילד מינקותו חשיבות מכרעת והשפעה על משקלו. בגיל רך השליטה בפעוט נתונה בידי ההורים. לילדים הזוכים להנקה אפילו למשך חודשים, יש סיכון נמוך לסבול מעודף משקל בגיל מבוגר. במחקר קוהורט שנעשה במחלקה הגינקולוגית באוניברסיטת ULM בגרמניה, עקבו אחר אמהות שילדו ואחר תינוקותיהם למשך 12 ו 24 חודשים. מתוך 1066 שנכללו במחקר נעשה מעקב BMI ל 855 במשך שנתיים, עד אז 8.4% מהילדים היו עם עודף משקל, 2.8% היו עם השמנת 8

20 יתר. מתוך הנחקרים 8.9% לא ינקו בכלל, 62.3% ינקו לפחות 6 חודשים, 37.7% רק ינקו ללא תוספות מזון למשך 6 חודשים. בניתוח התוצאות מצאו שהנקה בילדות מפחיתה את הסיכוי להשמנת ילדים.(Weyermann, Rothenbacher & Brenner, 2005) במחקר קוהורט אחר שנעשה בברזיל בשנת 1993 וכלל בתוכו 1273 ילדים בגילאי 4, מצאו ששכיחות ההשמנה בקרב הילדים הינה 10.2%. השכיחות הנמוכה ביותר נמצאה בקרב ילדים שינקו יותר מ 11 חודשים (6.5% עודף משקל).בקרב אלה שינקו פחות משלושה חודשים הילדים עם עודף משקל היה 9.5%, אבל לא נמצא קשר חזק בין ההנקה למניעת השמנה בילדים, למרות זאת צוות המחקר ממשיך ומעודד הנקה (2006 Gigante, ( Araujo, Victora, Hallal &. אחד ההסברים הוא כי תינוק יונק מווסת בעצמו את כמות החלב שהוא צורך,לעומת תינוק הניזון מבקבוק שאמו מחליטה עבורו מהי כמות החלב שהוא אמור לצרוך. כאשר האם מנסה להביא לכך שהתינוק "יגמור" את הבקבוק, היא עשויה לגרום לו האכלת יתר,דבר הנחשב גורם להשמנת יתר( Fisher, 1998 ( Birch &. מחקרים מלמדים שמקרים רבים של השמנה מלווים באכילה מרובה שעלולה לגרום להשמנה. כמויות המזון שהאדם השמן אוכל,מושפעות יותר מגורמים כמו מגוון המזונות, צורת המזון, טעמו ריחו, צבעו ומרקמו. ילדים מעדיפים לאכול את מה שהם אוהבים. העדפת מזונות עתירי אנרגיה,כנראה, אינה מולדת,אלא נלמדת: הילד לומד לקשר את הטעמים של מזונות אלו עם התוצאות הפיסיולוגיות הנעימות של תחושת השובע הנגרמות במהלך עיכולם וספיגתם, בייחוד כאשר הוא רעב ולומד לאהוב ולאכול מזונות המוכרים לו. נראה כי המזונות המוכרים והאהובים ביותר על ילדים מכילים מרכיבים עיקריים סוכר ושומן, כמו כן ילדים שמנים עשויים בדרך כלל להעדיף יותר שומנים ופחות פחמימות ממזונם של בני אדם בעלי משקל תקין. מזונות אלו הם המזונות הקיימים באורח קבע בסביבתו, וחשיפתו אליהם היא מתמדת. בדרך כלל מדובר במזונות הקיימים בבית ומועדפים על ידי ההורים, אך גם מחוץ לבית הילד עשוי לחבב ולצרוך מזונות זמינים ו/או מועדפים על ידי הסביבה ) Fisher, 1998 Birch & ).רבים חושבים שדילוג על ארוחת הבוקר היא דרך פשוטה לירידה במשקל, ) דווקא אכילה בתדירות גבוהה לאורך היום, במנות קטנות בכל פעם, מסייעת למניעת השמנה, וזאת לעומת אכילה של ארוחה גדולה אחת או שתיים במשך כל היום. כאשר מדלגים על ארוחה, בעיקר על ארוחת הבוקר שהיא מקור אנרגיה חיוני להמשך היום, מגיעים לארוחה הבאה מורעבים ואז,בוודאי, אוכלים וזוללים יותר ארוחות שאינן בריאותיות ועתירות סוכר ושומן. מכיוון שקשה לשלוט על מה שאוכלים כאשר רעבים, מומלץ להקפיד על ארוחות מסודרות עם מרווחים קטנים ביניהם. תוצאות מחקרים שבדקו השפעת ארוחת בוקר על בריאות מראים, שאכילת ארוחות בוקר מאוזנות היא הרגל בריא עם השפעה חיובית על הבריאות הגופנית. כמו כן הממצאים מראים שארוחת בוקר מגוונת ומאוזנת משפיעות בצורה חיובית על תהליך החשיבה הקוגניטיבית. אצל ילדים שאינם אוכלים ארוחת בוקר הסיכוי לסבול מהשמנה הוא פי 2 לעומת אלה שאוכלים ארוחה זו. על פי אותם מחקרים, ישנה חשיבות רבה להשתתפות ההורים בארוחת הבוקר והשפעה חיובית על אימוץ ההרגל.(Billon et al., 2002 ישראל מדורגת בתחתית הסולם בהקפדה על אכילת ארוחת בוקר. כך, לדוגמה, רק 29.9% מכלל הבנות ו- 38.7% מכלל הבנים בגילאי 15 מקפידים לאכול ארוחת בוקר בימי לימודים. לצד נתון זה יש לציין כי בישראל נהוגה ארוחת עשר, וכי כ- 60% מכלל בני הנוער אוכלים ארוחה זו ) הראל,2004 (. מקור דומיננטי להעברת מסרים ומודלים לחיקוי הקשורים באכילה, הוא הטלוויזיה. טלוויזיה היא דרך יעילה מאוד לפרסם מוצרים המיועדים לילדים, מאחר שהם מאוד נוחים להשפעה ואינם מבינים 9

21 עדיין את הרעיון של מכירה ושל אינטרסים שיווקיים. בין הפרסומות המופיעות בשעות המיועדות לצפייה על-ידי ילדים מופיעות גם פרסומות למוצרי מזון לא בריאים, עתירי שומן וקלוריות, כמו חטיפים, דגני בוקר מועשרים בסוכרים ומזון "מהיר" ) food (fast כמו ביצה, המבורגר ושווארמה. ממחקרים נמצא כי פרסומות מסוג זה גורמות לילדים להעדיף מזונות אלו, לצרוך אותם ולדרשם מהוריהם. ילד יכול להרגיש מתוסכל או ממורמר אם ההורים לא יקנו לו מזון שהוצג בפרסומות ככדאי. (1998 Fisher, ). Birch & תהליך המעבר התזונתי השפיע על כל שכבות הגיל, ובמיוחד על בני- נוער ומתבגרים. מחקרים שנעשו בארה"ב בדקו את מידת השפעתו של תהליך מעבר זה על צריכת מזונות מהירים בין השנים לעומת הממצאים העידו על עלייה בשיעורי צריכת מזונות מהירים ככל שמתקדמים בשנים. 77% בשנים לעומת 84% בשנים מסקנת החוקרים חייבה הפניית תשומת לב למזונות המהירים כמקור אנרגיה צובר תאוצה מדאיגה וסיבה משמעותית למגיפת ההשמנה 2001) Popkin, (Zizza, Siega &. ניתן גם לייחס את העלייה בשכיחות ההשמנה והשמנת היתר להגדלת מספ ר הארוחות וארוחות מהירות הנצרכות מחוץ לבית. במהלך העשורים האחרונים חלה עלייה בשיעורי הקלוריות ממזונות מהירים נצרכים מחוץ לבית, 18% בשנת לעומת 34% בשנת מזונות מהירים ממסעדות הם הענף הגדול ביותר והצומח במהירות רבה בקטגורית " מזונות הרחק מהבית". בין השנים חלה עלייה בשיעורי המזונות המהירים הנצרכים במסעדות המציעים מזונות מהירים food) (fast והסתכמה ב- 200% לעומת 150% במסעדות אחרות שאינן מציעות מזונות מסוג זה. מזונות ומאכלים מהירים המוצעים במסעדות ובמקומות אחרים, נוטים להכיל ערכים קלוריים ושומנים מאוד גבוהים בהשוואה לאוכל ביתי, מה שעלול לתרום לצריכת קלוריות מוגברת Harnack, (. French, 2003) ממצאי מחקר שנערך בשנת 2001 בקרב מתבגרים בארה"ב, הדגישו כי הצריכה התזונתית של מתבגרים לרוב ענייה באיכות תזונתית. בנוסף נמצא קשר חיובי בין צריכת מזונות מהירים ובין כמות קלוריות נצרכת, שומנים, ומשקאות מתוקים Hannan, (French, Story, Neumark, Fulkerson, &.(,2001 מהשוואת ממצאים משני סקרים שנערכו בישראל ב"מכון ברדמן למחקר וייעוץ בשיווק", הראשון נערך בשנת 1999 והשני בשנת 2003, הסתמנה עלייה של- 50% בצורכי מזונות מהירים בישראל, 51% לעומת 76%. בנוסף עולה ש- 48% מצרכני המזון המהיר בישראל מעדיפים פלאפל ושווארמה. פיצה מועדפת בקרב, 47% ואילו המבורגר בקרב 39% מסך הצורכים. סיבה אפשרית לעלייה בצריכה הרבה של פלאפל, שווארמה ופיצה הינה המחיר המוזל לעומת מנת המבורגר. (מכון ברדמן, 2003).בדומה למחקרים רבים שבדקו שכיחות צריכת מזונות מהירים עתירי קלוריות, במדגם מתבגרים בארה"ב, הממצאים הצביעו על עלייה בשכיחות צריכת מזונות מהירים, 42.2% מבין המתבגרים צרכו לפחות פעם אחת מזונות מהירים במהלך היומיים שנעשה בהם המדגם. המחקר העיד על ממוצע אנרגיה נצרכת גבוה באופן משמעותי בקרב מתבגרים שדיווחו על צריכה גבוהה במהלך יום או שני הימים בהם התבצע איסוף הנתונים בהשוואה למתבגרים שלא צרכו מזונות מהירים. צריכת מזונות מהירים בפרקי זמן רחוקים מסייעת בהקטנת הצריכה האנרגיתית והפחתת הסיכון להשמנה כ תוצאה מהשפעה מינימאלית על האיזון האנרגיתי ) 2003 French, ( Harnack,. בנוסף לגורמים שנזכרו לעיל, חדירת הנשים לשוק העבודה, משפחות חד הוריות וזמני הכנה מצומצמים מגדילים את שיעורי הפנייה לרכישת מזונות מהירים בשל מאפייניהם כנוחים לשימוש, זמינים ובעיקר בשל היעדר דמות האם 10

22 שמכינה את האוכל בבית 2001) Hannan, (French, Story, Neumark, Fulkerson, &. מחקרים קודמים מצאו קשר בין שתייה מתוקה יום יומית לבין השמנה. סקר שעקב למשך 19 חודש אחרי תלמידי בית ספר בני הראה שהשמנה עולה ככל שהשתייה המתוקה עולה. ההשמנה עלתה ב-. 9.3% במחקר שנעשה בארצות הבריות על הקשר בין שתייה מתוקה drinks),(soft שהשתתפו בו 30 ילדים בגילאים 7-13 התבקשו הילדים למלא יומן אוכל למשך 24 שעות, למשך 4-8 שבועות. נמצא שיש קשר בין שתיית שתייה מתוקה וסיכוי להשמנת ילדים לירידה בשתיית חלב,דבר שגורם לשכיחות יתר לאוסטיופירוסיס בעתיד. (Murry, Frankowski & Taras, 2004) בסקר שנערך במסגרת המחקר "נוער בישראל: בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון" שהוא חלק ממחקר בין-לאומי על מתבגרים שנערך באוניברסיטת בר-אילן בשנת הלימודים , השתתפו יותר מ- 162,000 מתבגרים בני ב- 35 מדינות באירופה. בישראל מדגם ארצי מייצג של 6,196 תלמידי כיתות ו', ח', ו-י' במערכת החינוך היהודית הממלכתית והממלכתית- דתית ובמערכת החינוך הערבית באותה שנה. על פי דוח המחקר, בנושא תזונה והרגלי אכילה יותר מ- 40% מכלל התלמידים בישראל, בכל קבוצות הגיל, צורכים שתייה ממותקת על בסיס יום-יומי. שיעור גבוה זה ממקם את ישראל בראש הסולם בהשוואה בין-לאומית. לעומת הממוצע הבין-לאומי כ- 30% מכלל התלמידים.שיעור הבנים שדיווחו על צריכה יומית של משקאות ממותקים בסקר בישראל הוא גבוה מעט משיעור הבנות. שיעור גבוה באופן מיוחד נמצא בגיל 15 כ: הבנות בקבוצת גיל זו צורכים משקאות ממותקים על בסיס יום-יומי. מהסקר עולה כי 80% מכלל בני הנוער בישראל, בכל קבוצות הגיל, אוכלים באופן סדיר ארוחת צהריים (יותר ממשקה או חטיף). כ- 60% מכלל התלמידים שהשתתפו בסקר, דיווחו על אכילה סדירה של ארוחת ערב (יותר ממשקה או חטיף), ונמצא כי שיעורם יורד עם העלייה בגיל. מגמת ירידה דומה נמצאה גם בשיעור התלמידים שדיווחו על אכילה סדירה של ארוחת עשר. בקרב הבנים נמצאה ירידה מ- 71.8% בגיל 11 ל- 48.3% בגיל 15, ובקרב הבנות נמצאה ירידה חדה אף יותר, מ- 73.8% בגיל 11 ל- 36.1% בלבד בגיל 15 כ. -60% מכלל הבנים וכי 54% מכלל 22%- מכלל בני הנוער צורכים טוגנים (צ'יפס) מדי יום, כ- 31% פעמים אחדות בשבוע, כ- 21% פעם בשבוע, כ- 19% פחות מפעם בשבוע ו כ- 7% אינם אוכלים טוגנים כלל. שיעור הצורכים טוגנים בקרב הבנים הוא גבוה מעט בהשוואה לבנות, והוא יורד עם העלייה בגיל (הראל, ) לסיכום, לתזונת בני נוער חשיבות שאינה רק פיזיולוגית, אלא גם מוטורית, רגשית וחברתית. תזונה נכונה מאפשרת למתבגרים להיות מבוגרים בריאים ומאושרים. התנהגויות הקשורות בפעילות גופנית וזמן פנאי העלייה בשכיחות תופעת ההשמנה בארצות המערב במאה ה- 20 נובעת בעיקרה מהירידה בפעילות גופנית, מאחר שצריכת האנרגיה הממוצעת בתקופה זו נותרה קבועה. הפעילות הגופנית מהווה את המרכיב היחיד בצורכי האנרגיה (הוצאות האנרגיה ( של הגוף הנתון במידה רבה בשליטתו של האדם, והיא תורמת למגוון תהליכים המסייעים להרזיה, כגון הגדלת צורכי האנרגיה הכלליים של הגוף וכן שינוי הרכב הגוף והקטנת הרעבון. הפעילות הגופנית משפרת את הבריאות לא רק בהקשר של הורדה במשקל, וכן היא משפרת את מצב הרוח, מגבירה את הביטחון העצמי ומחזקת את ההנעה (המוטיבציה ( להתמיד בתהליך הירידה במשקל ובשמירה על המשקל הנמוך לאחר השגתו (זילבר- רוזנברג, 1996). ירידה בפעילות הגופנית בקרב האנשים בכל הגילאים מגבירה את הסיכוי להשמנה בעולם. מחקרים מתייחסים לגורמים לאי ביצוע פעילות גופנית, כלומר לעיסוק בפעילויות ושבניות כגון צפייה בטלוויזיה, 11

23 משחקי וידאו, משחקי מחשב בילדים. ונסיעה בתחבורה ציבורית - כל הגורמים הללו מגבירים את הסיכוי להשמנה ממחקרים בנושא עולה כי ילדים שצופים יותר מ- 2.8 שעות ביום בטלוויזיה ויותר מ- 2.3 שעות ישיבה מול.( המחשב יהיו בסיכון רב יותר להשמנה ) 2003 Dowling, Arluk, Branch, Swain & צפייה בטלוויזיה מעלה את ה- BMI בגלל הפחתת הפעילות הגופנית והחלפתה בישיבה ארוכה מול הטלוויזיה שגוררת הרגלי אכילה שאינם בריאים וצפייה בפרסומות שעוסקות באוכל. ההשפעות שונות,תלויות במשך הזמן,בסוג הדברים המוצגים, ומידת ההשגחה של ההורים על הצפייה. ילד רגיל בארצות הברית צופה 2.5 שעות ביום בטלוויזיה. צפייה במשך 4 שעות ביום גורמת להשמנה בקרב ילדים. המחקר הראה השפעה לטווח ארוך על ה- BMI במתבגרים כתוצאה מצפייה בטלוויזיה בילדות. ממוצע צפייה לילית בטלוויזיה בגיל 5-15 מראה עלייה ב BMI בגיל 26. נעשה מעקב אחרי ילדים אלו בגיל 5 שנים. הילדים היה 13135, בגיל 10 שנים- הילדים היה 14875, בגיל 30 שנים המשתתפים היה כל צפייה בשעה נוספת בילדות העלתה הסיכון להשמנה ב -7% בגיל מבוגר וה- BMI ב 0.03 ) 2005 Cole, ( Russell,. בסקרים אחרים נמצא כי למשתנים ביולוגיים כמו מין וגיל קיימת השפעה משמעותית הקשורה לביצוע פעילות גופנית. לגבי המין, נמצא כי בנים פעילים יותר מבנות: באחד המחקרים דווח שבנים עסקו בפעילות גופנית בינונית עד מאומצת כמעט פי שניים מבנות אותו גיל. הסיבות לשוני בין בנים לבנות יכולה להיות בגלל ההשפעה החברתית,ההבדל בהרכב הגוף השונה,או הבדלים במיומנות המוטורית ) Trost et al.,. ( 1996 רק המצב בישראל נחשב לחמור בהשוואה למדינות שונות. רבע מהבנות הישראליות אינן פעילות מבחינה גופנית ומדווחות כי הן עוסקות בפעילות גופנית לאחר שעות הלימודים פעם אחת בלבד או פחות בחודש. 12% מהבנות הישראליות פעילות מבחינה גופנית ברמה מספקת בהשוואה ל- 40% מהבנים. מצב הפעילות של הבנות הישראליות מצטייר כחמור גם בהשוואה הבינלאומית. פחות מחצי מהבנים מדווחים כי הם פעילים ארבע פעמים או יותר בשבוע, ואילו אחד מכל עשרה בנים אינו פעיל גופנית כלל לאחר שעות הלימודים, לעומת זאת הנערים הישראלים מדווחים על פעילות פסיבית, כגון שעות צפייה מרובות בטלוויזיה ומשחקים במשחקי מחשב-זמן שהיה יכול להיות מנוצל לפעילויות אקטיביות אחרות, כגון ספורט ) הראל, 2004 ( הסיכונים הבריאותיים הקשורים בעודף משקל ההשמנה בילדים ונוער משפיעה על מערכות רבות, אך רק במחקרים בודדים דווח על השפעתה לאורך זמן. במחקר שבו נערך מעקב אחר מתבגרים שמנים בשוודיה במשך 40 שנה, הודגמו תחלואה ותמותה מוגברות ומוקדמות במבוגרים שהיו מתבגרים שמנים, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. לאחרונה הדגימו (2003 &Tverdl, (Englaned,, Bjorge, Sogaard כי משקל עודף במתבגר קשור בשכיחות גבוהה של תמותה בגיל המבוגר. יש להדגיש כי השמנה בגיל ההתבגרות היא גורם מנבא לתחלואה יותר מאשר השמנה בגיל מבוגר. במעקב של 13 שנים שנערך בארה"ב נמצא כי משקל יתר אצל מתבגרים הביא להכפלת הסיכון לתמותה ולעלייה בסיכון למגוון בעיות בריאות, כגון מחלות לב וכלי-דם, סרטן הכרכשת ושיגדון ללא קשר למשקל בבגרות 1992)., al.(must et לב וכלי דם : השמנה מוגדרת כמחלה כרונית חמורה, ומחקרים מוכיחים שהשמנה קשורה קשר הדוק לעליה במחלות כרוניות עם סיכון גבוה כגון מחלות לב. ההשמנה היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים 12

24 למחלות לב וכלי דם ולתמותה מהם. יתר-לחץ-דם מופיע ב- 10%-30% מהילדים השמנים. אצל ילדים שמנים קיים סיכון מוגבר ללקות בהתבגרותם במחלת לב כללית. התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי- דם במבוגרים שהיו ילדים שמנים נובעות בין היתר מהפרעה בפרופיל השומנים הכוללת רמות גבוהות של תלת-גליצריד ים, כולסטרול ו- LDL ורמה נמוכה של HDL (נמט ועמיתיו, 1999). מערכת הנשימה : apnea (OSA) obstructive sleep שכיחה אצל שמנים ומאופיינת בנחירות ובהפסקות נשימה ממושכות בזמן השינה. הפסקת הנשימה יכולה להיות חסימתית, מרכזית או משולבת. בחולי OSA דווחו הפרעות קצב הלב ויתר-לחץ-דם ריאתי המגבירים את הסיכון לתמותה קרידוואסקולרית. הפרעה ממושכת באוורור הריאות ופינוי לא מספק של פחמן דו-חמצני גורמים ל- Pickwickian syndrome המאופיין בהיפוקסמיה ובהיפרקפניאה. עלייה מהירה במשקל מהווה גורם סיכון להתהוות זיהומים במערכת הנשימה. במחקר עוקבה עולמי לילדים מגיל שנה עד 14 שבדק את הקשר בין BMI להופעת מחלת אסתמה,נמצא שבנים עם ון BMI גבוה מ- 85, היו בסיכון גבוה לפיתוח מחלת אסתמה לעומת.( הבנות 2005) al., Mannino et עיכול : רמות כולסטרול גבוהות בדרכי המרה של שמנים חושפות אותם לצהבת חסימתית ולאבני- מרה. שכיחות אבני מרה אצל שמנים גבוהה פי- 3 מאשר באוכלוסייה הרגילה. קיימת שכיחות מוגברת של אבני- מרה כאשר שמנים ניזונים מברות דלת קלוריות. בנוסף, אצל נשים שהיו מתבגרות שמנות נמצאה שכיחות מוגברת של סרטן הכרכשת. שריר ושלד: רוב הסיבוכים של השמנה במערכת השריר והשלד הוא על רקע מכאני וכולל לדוגמה, slipped.capital femoral epiphysis, genu valgum Legg- Calve Perthes כמו-כן, אצל מתבגרות שמנות שהפכו לנשים שמנות, נמצאה שכיחות גבוהה יותר של אוסטיאוארתריטיס (נמט ועמיתיו, 1999). עמידות לאינסולין : השמנה מאופיינת ע"י עמידות לאינסולין ורמות גבוהות שלו בפלסמה. העמידות לאינסולין נובעת מהפרעה בקולטן לאינסולין ובשרשרת האירועים הבתר- קולטנית. רמות אינסולין גבוהות נגרמות,ככל הנראה, משילוב של עלייה בהפרשה מהלבלב וירידה בפירוק בכבד. העלייה ברמות האינסולין נמצאת ביחס ישיר למידת ההשמנה, והיא גדולה יותר בהשמנה מרכזית. עיקר ההשפעה המטבולית של העמידות לאינסולין הוא על חילוף החומרים של סוכר, ובעיקר על קליטת הסוכר בתאים וייצורו בכבד. ההשפעה על חילוף החומרים של חומצות אמיניות ושומנים פחות משמעותית. שינויים אלה יכולים להוביל בסופו של דבר לעלייה ברמת הגלוקוזה בדם ואחסון חומצות שומן ברקמת השומן שאחת הסכנות שלהם היא התפתחות סוכרת מסוג II (נמט ועמיתיו, 1999). השמנה ותפקוד בלוטת התריס : אצל רוב הילדים השמנים תפקודי בלוטת התריס תקינים, אך ייתכנו שינויים בחילוף החומרים של הורמון בלוטת התריס. בעוד שרמות TSH ו- T4 הן בד"כ תקינות, רמות T3 הן מעט גבוהות, כנראה, בשל העלייה בהיפוך ההיקפי של T3 ל- T4. תגובת TSH לגירוי TRH עשויה להיות גבוהה, תקינה או מופחתת (נמט ועמיתיו, 1999). 13

25 סיבוכים פסיכו סוציאליים : בנוסף להפרעות הבריאותיות הנער השמן נמצא בסיכון להפרעות פסיכו סוציאליות. יותר מאשר במחלות כרוניות אחרות. ילדים בגיל בית-הספר רואים בתלמיד שמן כשותף לא רצוי למשחק. שמנים נתפסים כמסורבלים ובלתי אטרקטיביים והופכים מקור ללעג וקנטור בחצר המשחקים, ולכן במקרים רבים אינם משתתפים בפעילויות. נמצא כי לשמנים סיכוי נמוך יותר להתקבל למכללה מאשר לנער רזה גם אם שאר נתוניהם זהים לחלוטין. שמנים נישאים פחות, והם בעלי הכנסה פחותה מאנשים בעלי-משקל תקין ואף מאנשים הלוקים במחלות כרוניות אחרות. תופעות חברתיות אלו אינן מוסיפות לדימוי העצמי הנמוך שלהם (נמט ועמיתיו 1999). בגיל ההתבגרות המסרים המגיעים מהסביבה כלעג ודחייה הופכים להיות דומיננטיים,והילדים מפתחים דימוי עצמי שלילי אשר נמשך גם בגיל המבוגר. במחקר שעקב ארבע שנים אחרי 1570 ילדים בגיל 10-9 שנים, נמצא שההערכה העצמית הלכה ופחתה בקרב ילדים שסבלו מהשמנה בהשוואה לבני גילם ללא השמנה. הממצא היה בולט יותר בקרב בנות לעומת בנים. הירידה בהערכה העצמית לוותה בשיעור גבוה יותר של תחושות כמו עצבות, בדידות,עצבנות והתנהגויות שליליות כעישון וצריכת אלכוהול ) 2000 Strauss, (. ילדים שמנים סובלים מאפליה מצד בני גילם ילדים אינם מעוניינים בהם כחברים, מפני שילדים שמנים בדרך כלל גבוהים יותר מבני גילם, הסביבה הבוגרת נוטה להתייחס אליהם בטעות כאל גדולים מגילם. התייחסות זו עשויה להוביל לציפיות לא מתאימות מהילד, וכאשר הוא אינו עומד בהן נגרמים לו תסכול ותחושת כישלון. הוא סובל מדימוי עצמי נמוך ומבעיות חברתיות הגורמות לו להרגיש יותר מבודד בחברה ) Dietz, 1998 ).השמנה אצל ילדים יכולה לגרום לדיכאון בגיל מבוגר. במחקר עוקבה שנעשה בפינלנד בדקו את הקשר בין השמנה בנעורים בגיל 14 לדיכאון בגיל, 31 והאם שכיחות ההשמנה גבוהה יותר בקרב שמנים ביחס ללא שמנים,התוצאות הראו קשר חיובי, מי שהיה שמן בגיל 14 לקה בסימני דיכאון בגיל 31. גם נמצא שעודף משקל והשמנה בנעורים ובגיל מבוגר, גורם סיכון לדיכאון בנשים ) 2005 al., (Herva et. במחקר שבדק את איכות החיים של ילדים ומתבגרים עם השמנה קיצונית, ) BMI ממוצע של ( 34.7 נמצאו מדדים נמוכים של איכות חיים בתחומים של תפקוד גופני, תפקוד רגשי, תפקוד חברתי ותפקוד בבית הספר. איכות החיים של הילדים הייתה נמוכה במידה כזו, שהיא הייתה דומה לאיכות חייהם של ילדים הסובלים ממחלות ממאירות ) 2003, Burwinkle.( Schwimmer, Varni & 14

26 ת* 2. מטרת המחקר וחשיבתו 2.1. חשיבות המחקר-הילדים הישראלים נחשבים מהשמנים בעולם, הם מדורגים במקום השלישי אחרי ארצות הברית ויוון. הבנות הישראליות מדורגות במקום הרביעי, 6.2% מכלל הילדות בישראל סובלות מעודף משקל, ואילו הבנים הישראליים מדורגים במקום השלישי 6.8%..(Lissau,2004) בחברה הישראלית קיים הבדל בין שתי האוכלוסיות היהודית והערבית בשיעור שכיחות ההשמנה, במגזר הערבי יש יותר עודף משקל והשמנה אצל ילדים מאשר האוכלוסייה היהודית, ואין הרבה מחקרים שבדקו את הגורמים המשפיעים על שכיחות התופעה באוכלוסיה זו..2.2 לכן יש חשיבות רבה לבדוק את התופעה והגורמים המשפיעים עליה, במיוחד בקרב בני נוער. על מנת לתכנן תוכנית התערבות בריאותית טובה שתשרת אותם לכל אורך חייהם הבוגרים. זה הזמן לסגל ולעצב הרגלי אכילה בריאים שיעזרו למנוע או לדחות את הופעתן של מחלות כרוניות בגיל המבוגר. בתקופת הנעורים קל יחסית להשפיע על ההתנהגויות מאחר שהן עדיין בתהליך עיצוב וטרם הפכו לדפוסים קבועים באורח חיים בוגר ויציב. בתקופה זו ניתן לפתח הרגלי תזונה ופעילות גופנית בריאים. בתקופת חיים זו האוכלוסייה זמינה לניטור ומניעה דרך מערכת החינוך.הגישה לאוכלוסייה בגיל מבוגר יותר צורכת השקעה גדולה יותר של משאבים. יעד המחקר מחקר זה יעסוק בבדיקת שיעורי המצאות ההשמנה והרגלי אכילה,פעילות גופנית ופעילות שעות פנאי אצל בני נוער ערבים. המחקר יבחן את הקשר בין הרגלים אלה לבין הימצאות עודף משקל והשמנה. ממצאים אלה יוכלו אולי להוות בסיס לתכנון מחקרים לבניית תוכנית התערבות שתשפיע על הרגלי אכילה ותזונה בריאים יותר שאלות המחקר הספציפיות: 1- האם יש קשר בין תדירות וסוג האוכל מחוץ לבית לעודף משקל? 2- האם יש קשר בין שתייה מתוקה לעודף משקל? 3- האם יש קשר בין שעות צפייה ביום מול הטלוויזיה או המחשב לעודף משקל? 4- האם יש קשר בין מצב חברתי כלכלי לעודף משקל? 5- האם יש קשר בין תדירות אכילה מחוץ לבית לעודף משקל? 6- האם יש קשר בין נטילת/ אכילת ארוחת בוקר לעודף משקל? 2.4. השערות המחקר : *תלמידים שאוכלים אוכל עשיר בשומן מחוץ לבית יסבלו מעודף משקל. *תלמידים המרבים לשתות שתייה מתוקה יסבלו מעודף משקל. *תלמידים שמבלים שעות רבות מול הטלוויזיה או המחשב יסבלו מעודף משקל. *תלמידים שמבצעים פעילות גופנית בתדירות גבוהה יהיו במשקל תקין. *תלמידים ממשפחות עם מצב חברתי כלכלי טוב יסבלו מעודף משקל לעומת תלמידים ממשפחות עם מצב חברתי כלכלי נמוך. *תלמידים שאוכלים בתדירות גבוהה מחוץ לבית יסבלו מעודף משקל. למידים שאוכלים ארוחת בוקר לא יסבלו מעודף משקל. 15

27 3. שיטת המחקר המחקר הזה יעסוק בבדיקת שיעורי ההמצאות של סיכון להשמנה והשמנה בקרב תלמידי בית ספר תיכוניים בני 16 באוכלוסיה הערבית, ובדיקת הקשר בין שלושת הגורמים המכריעים פעילות גופנית ושעות פנאי מצד אחד, לבין הימצאות בסיכון להשמנה או השמנה מצד שני. : הרגלי אכילה, 3.1. אוכלוסיית היעד אוכלוסיית היעד תתמקד בתלמידי בית- ספר שהם בני נוער מתבגרים ערבים כפריים בקבוצת גיל 16 באזור צפון. השנתון הסטטיסטי לישראל לשנת 2007 מראה שתלמידים אלו ם כ- 13,000 בנות ובנים. רוב הילדים באוכלוסייה הערבית בגיל זה לומדים בבתי ספר תיכון.בשכבת הגיל הנ"ל התלמידים והתלמידות עוברים את תקופת הגדילה המואצת סוג המחקר סוג המחקר הנו מדגם משולב, שבו משולבים בו אפקט הנוחות ודגימת אשכולות שנערך בשנת הלימודים אוכלוסיית המחקר אוכלוסיית המחקר הם תלמידי בית- ספר תיכון בצפון בקבוצת גיל חושבו לפי תוכנת OPENEPI ברמת בטחון של 16,בנות ובנים. גודל ועוצמת המחקר 94% כאשר אלפא שווה, 0.06 ועוצמת המבחן במחקר של לפחות 90%. לאור זאת, אנו זקוקים ל- 336 תלמידים לצורך קבלת תוצאות מו בהקות. המדגם יכלול את רוב תלמידי כיתות י" בבית הספר התיכון בישובים עראבה וסכנין במחוז צפון. התלמידים בכיתות י' שנלקחו מעראבה כ- ושיתוף הפעולה באותה מסגרת 158 וכ- 178 מסכנין. סוג המדגם נבחר באופן שיהיה סיכוי טוב לנגישות והיענות,,ובמסגרת הזאת (בי"ס תיכון ( יצביעו על הרגילי אכילה לא בריאים ולהמשך מעקב להערכת גדילה (בי"ס) הם יכולים למל א את השאלונים, גם כן מכיוון שהם נשארים ניתן בקלות יחסית לעקוב אחריהם במידה והממצאים שיעלו מהמחקר, ויהיה צורך להכנת וביצוע תוכנית התערבות, חינוך לתזונה נבונה. היות והאוכלו סייה בישובים עראבה וסכנין דומים במאפייניהם הדמוגראפיים והתרבותיים לרוב הישובים הכפריים הערבים, בצפון הארץ, לרבות התנהגות הורית ותרבות תזונה, על כן התוכנית יכולה להתאים לנוער ביושבים ערבים אחרים שסובלים מאותם סימפטומים בתקופת הנעורים, וקל יחסית להשפיע על הה תנהגויות התזונה שלהם מאחר שהן עדיין בתהליך עיצוב וטרם הפכו לדפוסים קבועים באורח חיים בוגר ויציב. בתקופת חיים זו האוכלוסייה זמינה לניטור ומונעת דרך מערכת החינוך.הגישה לאוכלוסייה בגיל מבוגר יותר צורכת השקעה גדולה יותר של משאבים קביעת גודל מדגם הנוסחאות הקלאסיות לחישוב גודל מדגם מתייחסות לארבעת פרמטרים בדרך כלל : מובהקות סטטיסטית 5% ו- 10% ( 1 של המבחנים הסטטיסטים שנקבעים לפי המקובל, ( ועוצמה סטטיסטית.( 1 ) 80% 0.95% בעוד שמידת הפיזור קודמים. יש הנוהגים לבטא את גודל האפקט ביחידות של הפיזור וגודל האפקט. גודל אפקט הקליני נקבע ע "י שכיחות הנטייה להשמ, 20% לכן סטית התקן של המשתנה שווה ל- וגודל האפקט הקליני נקבעים על סמך מחקרים ובכך לבטל את הצורך להגדיר בנפרד את נת או להשמנת יתר בהתאם למחקרים קודמים, ( ) 0.4 וטעות התקן של הממוצע (אומדן 16